אביב הגיע,פסח שוב בא

08.04.2012

שלום לכולכם! הרבה זמן לא נפגשנו. פעם אחרונה זה היה בספטמבר ופתאום שוב פסח וחלפה עוד שנה(לפחות לאלו שעובדים בגן ובבית ספר כמוני). בדרך כלל אחרי שאני חוזר לעבודה מחופשת פסח כל הילדים נראים גדולים יותר, שלושה שבועות זה המון זמן לגדול. וגם נעשה חם יותר ואין יותר מדי סבלנות לשבת באותו מקום.

לכבוד האביב בחרתי שלוש מוסיקות שאהובות עלי במיוחד

את הקטע הראשון roda(מעגל בפורטוגזית)

של הזמרת אליס רג’ין גיליתי במקרה באוסף שנקרא בוסה נובה- דיסק כפול של חברת soul jazz recordsשמתלווה לו חוברת מדהימה על היוצרים שמאחורי השירים. השיר עבד נפלא בגני החובה עם התלמידים שלי שפעלו בהשראת הגרוב של הסמבה ומחיאות הכפיים שמלוות את הפיזמון החוזר.

 

לפני הקטע הבא ציטוט משיר שינה הדדי של יהודה עמיחי מתוך הספר מאחורי זה מסתתר אושר גדול

” מזמן רציתי להגיד לך שתישני.

ועיניך אינן נותנות לישון, ירכייך

לא. בטנך שאני נוגע בה, אולי.

שתספרי לאחור כמו לשילוח חלל

ותישני. שתספרי קדימה

.כמו לפתוח בשיר ותישני”

מתוך הדיסק האחרון של יוני רכטר “העיקר זה המוסיקה” שיר הקרואסון של חנוך לוין בביצוע רכטר ושלומי שבן

לסיום קטע שממש מזכיר לי את פסח כשהייתי בן ארבע עשרה והייתי נוסע לחנות התקליטים הענקית בתל

אביב “אלגרו” ברחוב שנקין לקנות תקליטים ומוסיקות שאפשר היה למצוא רק שם

כך התוודעתי לכל התקליטים של E.C.M

ולתקליט של הפסנתרן

keith jarrett

“my song”

שאהוב עלי במיוחד

חג אביב שמח

 

למי שאינו מאמין

17.09.2011

שלום לכולכם

זמן רב עבר מאז הבלוג האחרון, החופש הגדול הסתיים והראשון בספטמבר הגיע

תמיד אחרי החופש אני מרגיש שאני לא יודע איך ללמד כמו קוסם שלא בטוח אם הקסם יצליח לו גם הפעם

אני חוזר לגן הילדים, פוגש שם ילדים חדשים, מנסה ללמוד את כל השמות החדשים ומקווה שאחרי חופשת סוכות אצליח לזכור את כולם.בכל שנה אני מחפש רפרטואר חדש לעבוד עליו וללמד בגן שיכניס בי עניין והתלהבות מחודשת, השנה היה לי ברור שאלך על לאה גולדברג במלאת מאה שנה להולדתה

“למי שאינו מאמין, קשה לחיות השנה, השדות מבקשים ברכה, הים מבקש אמונה ואתה אינך מבקש דבר”

כך כתבה לאה גולדברג והלחינה ומבצעת נפלא יהודית רביץ בתקליט דרך המשי

 

בבית ספר יש מורה נפלאה שתענוג לי לעשות איתה טקסים, בכל פעם היא מחפשת חומרים חדשים שהיא אוהבת ואחרי התלבטויות קשות מה להוריד ומה להשאיר, מגיעים למשהו סופי שמבסוטים ממנו

הכי כיף שהיא מוכנה להעיז בבחירת החומרים ולא מפחדת לקחת שירים מורכבים, מה שחשוב הוא, שהיא מחוברת לשיר ואז גם התלמידים מתחברים ולומדים לאהוב אותו

כך קרה עם השיר “אסיף” שאת המילים שלו כתבה נעמי שמר ואת הלחן איתמר פרת

את העיבוד לבסון, פסנתר ושירה עשה משה זורמן ושרה יהודית רביץ

ולסיום איימי ויינהאוס המדהימה שרה את stronger than me ומלווה את עצמה בגיטרה בהופעה חיה

שנה טובה

אורי

“במחול, מה מחול, עד ששנינו ניפול”

27.07.2011

שלום לכולכם!

לכבוד זה שיצאתי לחופשה הגדולה ממערכת החינוך נרשמתי לסדנאת תנועה בתל אביב”לזוז מן החושים”. את הסדנא העבירו יחד הכוריאוגרפית איריס ארז והמטפלת בשיטת bmc מיכל שחק.

הגעתי לביכורי העתים בתל אביב בארבע אחר הצהריים בלי לדעת יותר מדי מה מחכה לי. גם לאחר שיחת היכרות עם מיכל, איריס ושאר המשתתפים לא ידעתי מה בדיוק הולך לקרות והכל היה בגדר הפתעה.

היתיי רעב נורא ומיכל בדיוק הביאה איתה צלחת שטוחה עם צימוקים לבנים ושחורים, קיוויתי שהיא תכבד אותנו וזה בדיוק מה שהיא עשתה. כל אחד הוזמן לקחת צימוק ואז לאכול אותו לאט לאט תוך כדי הקשבה להנחיות של מיכל. זה הרגיש לי כמו שלועסים מסטיק ומתים לבלוע אותו כבר. לאט לאט, מתוך הזכרון של הצימוק בפה ובגוף, כל אחד התחיל לזוז בחופשיות. אחרי הפעילות הזו היתה עוד פעילות של הקשבה לגוף , שם כבר נשברתי וחשבתי לא להמשיך. איריס אמרה שלא חייבים לעשות הכל בסדנא הזו ולעשות רק שמרגיש לך נכון. הרגשתי כמו הילד המופרע של הכיתה שלא רוצה לעשות מה שכולם עושים. חשבתי קצת והחלטתי להמשיך רק בדברים שמרגישים לי טוב וגם לקחת הפסקה כשאני מרגיש שזה יותר מדי.

בסוף הסדנא מצאתי את עצמי צועד לאט לאט במרפסת של ביכורי העתים עם כיסוי עיניים כששתי מלוות מוליכות אותי בזהירות ואפילו נהניתי למרות שכל השבוע דאגתי איך זה יהיה.

אני מצרף רשימה קצרה של דברים שממש אהבתי ובטח יישארו אצלי עוד הרבה זמן

מכון הכושר הוסטיבולרי בו אימנו את המערכת שנמצאת באוזן ואחראית על שיווי המשקל

לרקוד סיפור של מישהו מחברי הקבוצה

לקבל מסג’ עם חפצים שונים שבחרתי – לא להאמין כמה שהתחושה של שקית רשת או כדור גומי על העור נעימה כל כך

ועוד כמה דימויים של מיכל

מוח צף בתוך נוזל סיכה

אף חרטום

אוזניים כנפיים

הטבור כמו פה במרכז הבטן

ואיך אפשר בלי מוסיקה

ונפתח עם”מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר?” של אריק איינשטיין ושלום חנוך, שימו לב לרקדנית, הזמרת ג’וזי כץ, שהתנועות שלה ממש הולכות עם המוסיקה ובכל פעם שיש ברייק במוסיקה והנגנים עוצרים גם היא עוצרת בפריז

נמשיך עם”התפוחים” שבמוצ”ש האחרון ראיתי אותם בהופעה ב”ביט” בחיפה ומצאתי את עצמי מתנועע בשמחה גדולה לצלילי הפ’אנק המטורף שלהם , סיבוב ההופעות שלהם נמשך ברגעים אלה ממש ושווה לתפוס אותם לפני שהם נוסעים להופיע בספרד ובאנגליה

שימו את הקליפ ותתחילו לרקוד!

ולסיום שוב שלום בשיר בואי לרקוד, שחיברו יחד יעקב רוטבליט, מאיר אריאל, דורי בן זאב וחנוך עצמו ויש בו את סולו הפסנתר הכי שווה במוסיקה הישראלית של אלונה טוראל.

מורה מחליף למחול מודרני

21.06.2011

שלום לכולכם

בשבוע שעבר התקשרו אלי בצהריים מבית ספר למחול של המתנ”ס בטבעון

שאלו אותי אם אוכל לבוא אחר הצהריים להחליף את המורה למחול מודרני שהיתה חולה

חשבתי לרגע ואמרתי שבטח. בזמן הקצר שהיה לי עד לשיעור, הראש שלי עבד ללא הרף וכל הזמן רצו לי רעיונות מה אפשר לעשות עם הרקדנים הצעירים מכיתות א’ ב’ שלומדים מחול מודרני. לבסוף ארזתי בתיק 15 דיסקים, בקבוק מים ותפוח כמו מורה אמיתי למחול ויצאתי לסטודיו

כמובן שהכרתי את כל התלמידים שהיו ברובם תלמידות חוץ מבן אחד, את כולם לימדתי בגן וחלק בבית ספר. ההורים שהיו מופתעים שאלו “מה, גם בלט אתה יודע ללמד?” ועניתי שממש לא ושהשיעור יהיה מוסיקה לרקדנים. תלמידה שלומדת אצלי מוסיקה בבית ספר ביררה איתי שאני לא אעשה בשיעור דברים שאני מלמד בבית ספר והבטחתי לה שהכל יהיה חדש

פתחנו את השיעור בישיבה במעגל וביקשתי מכל אחת למצוא דרך מקורית ופשוטה למחוא מחיאת כף. לא תאמינו כמה אפשרויות היו שם – החל ממחיאת כף מעל הבטן כששוכבים על הגב ועד למחיאה מפותלת מתחת למפרק של הברך בישיבה

אחר כך האזנו לקטע הג’אז i’m beginning to see the light בביצועו של הפסנתרן gene harris והטריו שלו

השתמשנו במחיאות המקוריות לחלקים בהם היו במוסיקה מחיאות כף בקצב הסווינג וגם בתנועות מאולתרות במרחב לחלקים בהם לא היו מחיאות.

המשכנו לשיר “אחרי ש” של יהודה אטלס אותו ליווינו בתיפוף על הגוף תוך כדי התקדמות במרחב וסיימנו עם השיר it’s oh so quiet בביצוע של bjork, בו יש הבדלי דינמיקה בין פורטה לפיאנו בבית ובפיזמון

גם את ההבדלים הללו תיארנו בתנועה

והרי לפניכם הפסקול של השיעור

הבלוג מוקדש לאילנית תדמור, ויקי חייט ומירב דגן שלימדו אותי לרקוד ולתמה קסל, המורה המדהימה למחול מודרני

אורי


אחרי ש - יהודה אטלס, אורי ביתן

סוף החגים

09.06.2011

שלום לכולכם!

כשהייתי ילד בן שבע, ראיתי תכנית טלויזיה על איך עושים עיתון, הראו שם את כל תהליך הדפוס של פעם, עם הגלופה והדיו וזה מאד תפס אותי

בקיצור, החלטתי להוציא עיתון של דף אחד, בעיקר כותרת, בלי כתבות וקראתי לו “סוף החגים” כי בדיוק הסתיים שבועות, החג האחרון בשנה

יצאתי לרחוב על יד הבית שלי ובסוף השכנה קנתה ממני עותק אחד בשקל

עכשיו בדיוק סוף החגים הזה ולכבודו ולכבוד הקיץ 3 שירים/ דקלומים של יהודה אטלס מתוך הספר “הילדה שאני אוהב” וגם שלושה שירים בביצוע אלון אולארצ’יק, פול סיימון ובילי הולידיי

!הנה זה בא

“התאהבתי בילדה, היא אף פעם לא תדע. (ואם גם לכם נדמה, שמישהו כבר כתב משהו כזה בעבר, אין דבר)”

“הילדה שאני אוהב אוהבת ילד אחר. אולי בגלל זה אני אהיה משורר.”

“ילדה שמתאהבת בי, על אמת, האם יכול להיות שהיא מטומטמת?”

כל הליל אני בגנך של אלון אולארצ’יק הוא שיר אהבה שאהוב עלי במיוחד, גם בגלל הטקסט שקצת מזכיר אגדה וגם בגלל המנגינה המוזרה שרק הוא מסוגל לכתוב, הביצוע לקוח מתוך ערב חד פעמי קונבנציונלי, שלמה יידוב מלווה בגיטרה, גידי גוב, מוני ובראבא עושים שטויות

 

את השיר של פול סיימון שמעתי לראשונה ב88fm

והייתי מבסוט מהרגע הראשון, הוא מופיע כקטע בונוס בהוצאה המחודשת של הדיסק one trick pony

שגם הוא שווה ביותר

ואחרון חביב, סטנדרט הג’אז i hear music

בו מספרת הזמרת בילי הולידיי על הרעשים האהובים שעושים לה את היום

שתחייכו ותשמחו המון !

אורי

עוד מעט החופש הגדול

14.05.2011

שלום לכולכם

עבר לו חודש מאז פגישתנו האחרונה בפסח ופתאום שנת הלימודים הולכת ונגמרת ושוב יגיע לו החופש הגדול

אחד השירים האהובים עלי הוא השיר ”כמו ים” של יהונתן גפן, “אבא חזר מאילת והביא לי צדף אחד”. כשני מלמד אותו בגן הילדים, אני ממש מרגיש את הקיץ

את השיר הקדיש יהונתן גפן לרפי נלסון שהיה הבעלים של כפר הנופש טאבה המפורסם

אני מצרף את הביצוע המקורי של הכבש הששה עשר מתוך התקליט הנצחי שיצא ב1978 ומיד אחריו ביצוע ג’אזי מקורי של פסנתרן שאני מאד אוהב, אור אל אושרת עם הזמרת חן לוי

שבוע טוב, אורי

 

פסח, שלום, אסף ויהודה (לשמש)

13.04.2011

אחרי חודש בו לא נפגשנו, שלושה דברים לכבוד פסח, שיהיה לכם מה לשמוע אחרי הסדר באביב המתחדש עלינו לטובה

הראשון, מתוך הספר “פתוח סגור פתוח” של יהודה עמיחי, שיר הלל לכל מה שנשאר פה אתנו

“אבל מעל לכל אני רוצה לשיר הלל לאוהבים שנשארים יחדיו לשמחה ולצער ולשמחה.

לעשות בית, לעשות ילדים, עכשיו ובעונות האחרות.”

ושני שירים מתוך אלבומי גירושים ישראליים שאני מאד אוהב

האחד “זה רק געגוע” של שלום חנוך, במקור מן האלבום “חתונה לבנה” וכאן בביצוע נוגה בדואט עם משה לוי בקלידים

והשני “רכבת לצפון” הדיסקואי משהו, של אסף אמדורסקי, מתוך “הרי את”

חג שמח

אורי

 

ג’אז, נעורים ורוקנ’רול

06.03.2011

בכל יום שני אני פוגש אותם, בכל פעם זה מפתיע ומרענן מחדש, אני יכול להגיע עייף, בלי אנרגיה, טרוד ותשוש אך ברגע שהם מתחילים לנגן החדר מתמלא בחשמל ויש עניין

למי שעוד לא הבין, אני מתכוון לתלמידים שלי מהתיכון ומהקונסרבטוריון – חבורת צעירים מגיל 13 ועד 18 שבאמת אוהבים את מה שהם עושים- הם נהנים לנגן ולשיר וגם להלחין ולהביא רעיונות מקוריים שלהם

לפני שבועיים העלנו מופע על טהרתם בו ביצענו חומרים שהם ביקשו שנעבוד עליהם וגם כמה שירים שאני אוהב וחשבתי שהם יתחברו אליהם

חברי, הצלם עמוס ויניקוף, צילם אותם בפעולה

ראשונה, הזמרת יעל סילבר בשירו של מארק רונסון, oh my god שמבוצע במקור ע”י lily allen

 

שניה, הזמרת עמית קוגן שמבצעת את היא לא דומה של הזמר ארקדי דוכין

ואחרונה חביבה, הזמרת רוני אקשטיין בשיר just של radio head על פי העיבוד של מארק רונסון

הבלוג מוקדש באהבה גדולה לתלמידי היקרים: הראל קשת, אופיר כרמל, שחר גוטליב, עידו צמרת, דניאל לובשבסקי, אור אלוני, תומר גוטליב, הלל טל, יואב טננבאום, יובל פרנס, רואי אריאלי, עומר בדולח, בן מסיקה, מייק ראוס, גיל גושן, איתמר גוטמן , אבירם שפיס, שקד קרט, יעל סילבר, עמית קוגן ורוני אקשטיין.

ארבע אמהות

20.02.2011

שלום לכולכם

הבלוג מוקדש לכל מי שאוהב לזוז ולרקוד וגם למי שאוהב להסתכל על אנשים רוקדים ולהרגיש את זה בלב

ביום חמישי האחרון הייתי במופע המחול פוסט מרתה של הכוריאוגרפים ניב שיינפלד ואורן לאור

באחד הקטעים האנרגטיים בו רקדו ארבעת הרקדנים בעוצמה ובבוטות 

 היה נדמה לי שהשיר בפסקול מוכר לי מאיזשהו מקום

כשיצאתי מן המופע לחורף של נוה צדק נזכרתי שפעם יואב קוטנר השמיע את השיר בפינת הפופ בתכנית זהו זה, נדמה לי שזו היתה סוזי סו מסוזי והבנשיז, הייתי אז בכיתה ח’ ודי הזדעזעתי מהשיר הזה וחיכיתי שהוא יסתיים ופתאום עכשיו הוא נשמע לי

מעולה וממש עשה לי חשק להשיג את הדיסק

 

בשיטוטיי ביוטיוב בחיפוש אחר סוזי סו מצאתי את השיר הבא של פי.ג’י הרווי is this desire התפעלתי מן הגרוב המינימלסיטי והגיטרה עם האפקט

 

 כשהתחררתי מן הצבא זו היתה תקופה שעדיין לא היתה טלויזיה בכבלים לכל אחד ,בטח לא בבית של הוריי ולכן כשידעתי שהולכים לשדר בmtv את האנפלגד של ביורק, התקשרתי לחברתי חן  וקבעתי איתה מבעוד מועד צפייה משותפת

ביורק אירחה במופע הזה הרבה נגנים עם כלי נגינה משונים מכל העולם ולכל שיר היה הרכב כלים אחר שליווה אותה

השיר big time sensuality  זכה לעיבוד שונה לגמרי מזה שבדיסק ,היא שרה כאן בליווי של מעין עוגב וטבלה

ומגישה אותו מכל הנשמה לכל אחד באולם ובבית מול הטלויזיה

והכי הכי מכולן, בילי הולידיי, שימו לב להבעות שלה כשהנגנים מאלתרים, במיוחד כשהסקסופוניסט לסטר יאנג שהיה ידיד קרוב שלה מנגן

שימו לב גם לדברים שהיא מדברת בהתחלה, על כך שיש בלוזים שמחים ובלוזים עצובים

אני לא יודע אם הייתם רוצים שמישהי מארבעתן תהיה אמא שלכם, אבל לראות אותן בהופעה, בטוח שכן

שבוע טוב וחורפי

אורי

אלביס ולורן

03.02.2011

מאזינים יקרים, מה שלומכם?

שתי המלצות מוסיקליות לסוף השבוע של יום המשפחה שאין להן שום קשר ליום מיוחד זה

בסוף האלבום האיטי והכבד north של אלביס קוסטלו מתחבאת לה ההפתעה הזו

זה בעצם בונוס טרק שאפשר להגיע אליו ישירות-איך שמתחילה ההקדמה הכלית לא ברור מה בדיוק קורה שם,אך כשקוסטלו נכנס ברור שזו חגיגה קטנה והגוף פשוט מתחיל לנוע קלות מעצמו, החיים נראים יפים מתמיד ,הכלניות והנוריות מתחילות לפרוח מכל עבר וזה פשוט תענוג

 

השיר והמפורסם של לורן היל everything is evrything

עם הקליפ הייחודי שלו, עושה מחווה לפטיפון, לתקליטים ולניו-יורק וגורם לגוף להמשיך את הריקוד שהתחיל עם קוסטלו

יום משפחה שמח

אורי